מה עושה מגע למגע מיני?
איפה עובר הגבול בין מגע סתם, לבין מגע מיני?
מגע הוא קסם.
הוא מקרב בין אנשים. הקירבה שמגע יוצר, גם הרבה מאוד מילים לא תוכלנה לעשות. במקום שבו נגמר הדיבור, שם מתחיל המגע.
כשהמגע הוא מגע מעניק, מגע שנותן, ליטוף, חיבוק, רוך, זה מגע טוב. מגע שלא מבקש לקחת. רק לתת.
כשהנוגע מתחיל לקחת, כשהנוגע רוצה גם בשביל עצמו, זה כבר מתחיל להיות מגע מיני.
כאן המקום לשאול – אבל מגע מיני הוא גם נותן, הוא לא רק לוקח?
נכון – מגע מיני הוא גם נותן. וגם לוקח. הנאה לי הנאה לך.
אבל יש הבדל. כשיש מגע בין שני אנשים, מגע שאינו מיני, זה חיבור שנותן בנפרד ולוקח בנפרד. כשאני מחבק אני מחבק בשביל לתת, לא בשביל לקחת. אם אני רוצה בשבילי זה מגע אחר.
אבל כשהחיבור הוא מיני, אפשר באותו מגע ממש, גם לקחת וגם לקבל. גם להינות וגם לגרום הנאה.
לכן כשהמגע המיני בא מתוך חיבור נפשי עמוק, הוא הרבה יותר שלם, כי ה'לתת' וה'לקחת' הם דבר אחד. כשאני אחד עם השני, אז כל מה שאני לוקח לעצמי, אני בעצם גם נותן לו, בלקיחה שלי.
כשאנחנו יישות אחת, המגע הנותן והמגע הלוקח הוא אותו מגע. באותה פעולה בדיוק.
ומכאן העוצמה שיש במגע המיני. כי הוא ממשיך את החיבור נפשי האחד. עושה אותנו אחד. שהאינטרס שלי, ההנאה שלי, היא אחד עם של השני.
אבל – כשיש מיניות, שאיננה מתוך חיבור של שני אנשים שהם אחד, יש כאן מגע מיני עקר, כי המגע הזה רק לוקח, או רק נותן. הוא לא אחד. וממילא לא שלם.
ואם מדובר בפגיעה מינית – כאן השבר הוא גדול מנשוא. כאן כבר יש בילבול נוראי.
מישהו יוצר מגע מיני, משתמש בקסם הזה, שמחבר בין אנשים ברמה עמוקה כל כך עד יישות אחת, בעוצמה שהיא מעל המילים, ולוקח את זה לעצמו.
הוא כופה את האחדות הזו על השני, הוא משתמש בכל העוצמה של המגע המיני, המגע המאחד, רק לצורך עצמו.
מה שקורה זה שבעצם רק הוא נמצא שם. רק הפוגע נמצא בתוך הסיטואציה. הנפגע לא נוכח. הפוגע מתאחד עם עצמו בתדר גבוה, דרך הנפגע והגוף שלו, אבל רק עם עצמו.
הנפגע הופך להיות אובייקט זמין, מיני, לצורך געגוע עמוק של הפוגע לעצמו. ולכן זה משול לרצח, זה לקיחת יכולת ההתאחדות של האדם עם העולם, וממילא לרוקן אותו ממשמעות.